יש לי מושג

מושגים הקשורים לברית מילה - מילון ומושגון..

רשימת הנושאים לפי סדר הא-ב (הקש על המושג המבוקש)

[ברית יצחק]    [ואכנאכט]    [כסא של אליהו]    [ליל שימורים]    [סנדק]    [קריאת שמע]    [שלום זכר]   [תיקון אליהו]

שלום זכר
"שלום זכר" או כפי שנקרא בהגייה אשכנזית: "שוּ‏לֶ‏ם זוּ‏כֶ‏ר", זהו כינוי למסיבה אותה נהוג לערוך בעיקר בעדות אשכנזית, לכבוד הלידה ומצות המילה. המנהג הוא להזמין את הידידים בליל שבת הראשונה ללידה (בין הלידה לברית המילה), ולשמוח יחד במאכל ומשתה, דברי תורה וברכה וזמירות שבת.

הרעיון למסיבה זו בעיקר שמחה והודיה על ההריון הלידה שעברו בשלום. יום השבת שגם נחשב ליום השלום, הוא היום המתאים לציין את הצטרפותו של הילד החדש אל המשפחה בתקוה ותפילה לחיי שלום ושלוה שיביא הילד למשפחה. יש הרואים את "שלום זכר" כחלק מענין הפרסום וביטוי השמחה לקראת הברית.

נהוג להגיש לסועדים, בין השאר, מאכל הקרוי ביידיש "אָרבֶּעס" או "שלום-זכר באָנְדְלֶעך", מאכל העשוי גרגרי חומוס. הרעיון למנהג, אם בגלל השם "ארבעס" המרמז להבטחת הקב"ה אברהם אבינו "והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים", אם בגלל שהם עגולים ומסמלים את מעגליות מחזור החיים. יש שרמזו על כך כי מאכלים עגולים נהוגים גם בבית האבלים, וכאן הרמז כי התינוק אבל על תורתו, שלפי חז"ל לומד ברחם אמו וסמוך ללידה מלאך משכחו, ועל כך הוא אבל.

ידידי המשפה והקרובים המתכנסים לרגל השמחה, מאחלים לאבי הבן שיזכה להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בעתו ובזמנו, ויזכה לגדלו ולחנכו לתורה ולחופה ולמעשים טובים, בנקל בשמחה ובטוב לבב.

♦♦♦

[חזרה לתחילת הדף] 

"ברית יצחק" – ("ואכנאכט")
מנהג קדום להתכנס יחד בבית התינוק, לילה לפני הברית. ידידים ובני המשפחה ועורכים מסיבה לכבוד המצוה שתערך למחרת, ונקראת מסיבה זו בעדות המזרח "ברית יצחק", ואצל האשכנזים "ואכנאט" שבתרגום מיידיש הכוונה ל"ליל שימורים" – שנשארים בו ערים כל הלילה.

הרעיון שבמסיבה זו מספרי הקבלה, היות וככל שהקדושה גדלה, מצטמצמת כביכול, מקום הטומאה והקליפה והם מבקשים לפגוע בתינוק העומד להכנס בבריתו של אברהם אבינו ולמנוע ממנו מלהכנס תחת כנפי השכינה. לכן עורכים שמירה מיוחדת בלימוד תורה ובברכות הנהנין ואיחולי המתאספים, להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. נהוג להדליק נרות ולשיר שירי הודאה, ברכה ותפילה.

מקום מרכזי תופס מנהג "קריאת שמע", כשהמתאספים קוראים את הפרשה הראשונה של קריאת שמע והפסוק "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ". גם הילדים מתאספים אל בית התינוק וקוראים את שמע, ואבי הבן גומל להם בחלוקת מיני מתיקה.

שמות נוספים למסיבה זו "תיקון אליהו" על-שם אליהו מלאך הברית והמנהג ללמוד מתורתו בספר "תנא דבי אליהו" ומדברי חז"ל בעניני אליהו הנביא. "ליל הזוהר", על-שם המנהג לקרא בספר הזוהר מתורת רבי שמעון בר יוחאי, בעניני ברית מילה. "עקד-אל-יאס" בתרגום מערבית "עקידת ההדסים", על-שם שהיו מביאים את "הכסא של אליהו", וקושרים לו הדסים לכבוד ולתפארת.

מנהג זה מוזכר כבר בתלמוד (מסכת סנהדרין דף לב) "אור הנר בברור חיל משתה שם", והכוונה שהשליט הנכרי אסר על המילה, והיו עורכים מסיבה לילה לפני הברית ומדליקים נרות רבים, לפרסם ברמז כי מחר תערך כאן ברית מילה.

מענין לציין כי למרות שברית המילה נקראת "בריתו של אברהם אבינו", מסיבת ליל הברית מכונה "ברית יצחק", הסיבה לכך, מאחר ואצל אברהם אבינו לא היה שייך סעודה בליל הברית היות ונצטווה למול עצמו ובו ביום קיים מצוותו. רק אצל יצחק – הראשון שנימול ביום השמיני, היה שייך לערוך מסיבת "ברית יצחק"...

♦♦♦

[חזרה לתחילת הדף]  

כסא של אליהו
הכסא, שתקנו חכמינו ז"ל להכין לכבודו של אליהו הנביא, בעת הברית. חז"ל מספרים לנו כי בני ישראל היו נוהגים למול את ילדיהם עד שנחלקה הארץ לשתי ממלכות - ממלכת יהודה וממלכת אפרים. בממלכת אפרים לא הקפידו עוד על קיום מצות המילה, וכיון שראה אליהו כך, עמד והשביע את השמים שלא יורידו עוד גשם. מאותה שעה ואילך הבטיח לו הקב"ה: "חייך, (- לשון שבועה) אין ישראל עושים ברית מילה עד שאתה יושב ורואה בעיניך".

על פי מדרש זה, אליהו הנביא מכונה "מלאך הברית", מפני שמגיע לכל ברית וברית ומעיד לפני הקב"ה שבני ישראל לא עזבו את בריתו.

ישנם מנהגים לפיהם מכינים כסא מיוחד לאליהו ואילו הסנדק יושב לידו, ויש הנוהגים שהסנדק יושב על כסא אליהו. לפני הברית מניחים הילד על הכסא ומכריזים "זה הכסא של אליהו הנביא זכור לטוב" ובהמשך "אליהו מלאך הברית הנה שלך לפניך עמוד על ימיני וסמכיני".

לפי הזוהר הקדוש, אם לא מכינים כסא לאליהו ולא מכריזים "זה בכסא של אליהו, אין הוא מגיע לברית.

ישנם בתי כנסת אולומי שמחות להם כסא מפואר מיוחד עבור "כסא של אליהו". כאשר הברית בבית או במקום שאין כסא, כל כסא יכול לשמש "כסא של אליהו".

♦♦♦

[חזרה לתחילת הדף]  

סנדק
האיש המחזיק על ברכיו את הרך הנולד בזמן ברית המילה. מקור הכינוי מיונית העתיקה ומשמועתה "שליח" ו"פטרון", כשבעצם המחזיק את הילד הוא שליח האב ושליח בי"ד לסייע למוהל להכניס את התינוק בבריתו של אברהם אבינו. ובשולחן ערוך מובא שראוי להדר אחר סנדק "טוב וצדיק". וישנם תפילות מיוחדות עבור הסנדק.

הסנדק מכונה "בעל ברית המילה", ותפילה וברכה מיוחדת נאמרת לכבודו בברכת המזון של סעודת המילה: "הרחמן הוא יברך בעל ברית המילה, אשר שש לעשות צדק בגילה, וישלם פעלו ומשכורתו כפולה, ויתנהו למעלה למעלה" (בנוסח ספרד סגנון שונה).

בספרי ההלכה והמנהג מיחסים חשיבות רבה לכיבוד זה; הסנדק נחשב ככהן המקריב קטורת ונהגו שהוא טובל במקוה לקראת המצוה, והוא קודם לקריאת התורה. כמו-כן נהגו שנותן מתנות לתינוק ולאמו.

סגולות רבות נכרכו סביב הסנדקאות, והמפורסמת שבהם היא הסגולה לעשירות. נהגו להתברך מפי הסנדק, ומקובל כי לאחר קיום המצוה יש השפעה לברכותיו.

חשוב לוודא שהסנדק אכן מסוגל לאחוז את התינוק היטב ללא חשש.

♦♦♦

[חזרה לתחילת הדף] 

מה חדש באתר:

המלצות חמות:

מאמרים חדשים: